חללי עבודה מעוצבים, מועדון דיירים וגינות על הגג – וכל זאת בבניין אחד. המרחבים המשותפים מגדירים מחדש את החיים האורבניים ומייצרים סביבת מגורים עשירה ומגוונת. איך הם משפיעים על איכות החיים שלנו, ומדוע הפכו לסטנדרט מוביל בבנייה העירונית?
עתיד החיים האורבניים עומד להשתנות עם שובם של החללים המשותפים לבנייני המגורים. חדר כושר או מתחם פילאטיס, מרחב עבודה מעוצב וגינה קסומה על הגג – כולם מחזירים את תחושת הקהילתיות לעיר, חוסכים זמן ואפילו תורמים לצמצום זיהום ולחיים ירוקים יותר. כיצד חזרו המרחבים המשותפים לחיינו, ומה היתרון שלהם לעיר המודרנית?
שילוב מרחבים משותפים בבנייני מגורים הוא חלק מתפיסה קוסמופוליטית שמוטמעת בחיי היומיום של ערים רבות, כמו מועדוני הדיירים בבנייני היוקרה בניו יורק, מרחבי הקהילה המסורתיים של טוקיו, או תפיסת ה- cohousing של קופנהגן. גישות המגורים הללו אינן תוצאה של כורח, אלא מהוות חלק אינטגרלי מאיכות החיים בעיר, ויש להן גם השפעה ישירה על ערך הנכסים.
זום באודם ונעלי בית: הדור הבא של העבודה ההיברידית
בעידן העבודה ההיברידית, חללי העבודה המשותפים מציעים חלופה אידאלית לאלו שעובדים מהבית בחלק מימות השבוע, או זקוקים לכמה שעות על המחשב הרחק מהמולת המשפחה. מרחבי העבודה של המאה ה-21 מעוצבים בנוחות, מצוידים במכשור או טכנולוגיות מתקדמות, שיאפשרו התממשקות קלה לסביבת העבודה, ומעל לכל – הם יהיו במרחק הליכה קצרה מהבית. וכמובן שיש לזה גם פן של קיימות: האפשרות לעבוד מהבית תייתר את היציאה עם הרכב הפרטי, תפחית זיהום אוויר ואף תצמצם את התנועה על הכבישים.
הקהילה האורבנית החדשה
בשנים האחרונות תופסים החללים המשותפים מקום מרכזי בשוק הנדל"ן המקומי. בניינים המציעים מועדוני דיירים מאובזרים, סטודיו ליוגה או מדיטציה, נתפסים כנכסים יוקרתיים, והביקושים למודל מגורים זה נמצאים בעלייה מתמדת. "החיים העירוניים הם כבר לא רק לוקיישן איכותי בסמוך למוקדי הבילוי", מסבירים ברבוע כחול נדל"ן, מהחברות המובילות בתחום, שמקדמת את מגמת המרחבים המשותפים בישראל. "אנשים מחפשים מרקם מגורים שנותן מעטפת שלמה לחיים, מקום נוח לעבוד בו, חלל לעשות ספורט וגינה ירוקה, שאפשר לעלות אליה עם כוסית בערב ולפגוש את השכנים מקומה 4".
גגות ירוקים וקפה משותף
המודל הישראלי שואב השראה מערים מובילות בעולם, כמו ה-Sky Gardens של סינגפור, שהפכו את גגות העיר לגינות קסומות עם פינות ישיבה מוצלות, או הגינות המשותפות של טוקיו, שמשלבות בין המסורת היפנית לחיבה המובהקת לטכנולוגיה. כמובן שהתכנון המקומי משלב את יתרונות השמש הישראלית עם הפיתוח הנופי, ומקדם תכנון שתורם לתחושת החיבור לטבע, עם אפשרות לגינון קהילתי, או פשוט מקום נעים שבו הילדים יכולים להיפגש לשחק, וההורים יוכלו לשתות קפה בנחת או לעשות פיקניק משותף בשבת בבוקר.
יוצרים קהילה אורגנית
הבנייה המסורתית של שנות ה-50, מעונות עובדים עם חדרי כביסה משותפים וניסיון להתחקות אחר חיי הקיבוץ, פינתה את מקומה למועדוני דיירים מעוצבים עם חדרי אירוח, לאונג' מפנק ולעיתים גם חללי משחק לילדים או אולם אירועים. מרחבים אלו תורמים ליצירת מפגשים מתוכננים או אקראיים בין הדיירים, ומסייעים להיכרות וחברות טבעית בין שכני הבניין, קהילה שנבנית באופן אורגני לחלוטין.
מעבר לשורת הרווח
גם שוק הנדל"ן העולמי מצביע על קורלציה בין המרחבים המשותפים לערך הנכסים. פרויקטים המשלבים חללים קהילתיים מציגים עלייה עקבית בביקושים. נכסים אלו מתאפיינים בתשואה נאה להשקעה, ובחוסן גבוה מול תנודתיות השוק. זאת הודות ליכולתם למשוך אוכלוסייה חזקה ולשמור על סטנדרט מגורים אחיד לאורך זמן.
לסיכום, נדמה כי המרחבים המשותפים מחזירים לחיינו את חיי הקהילה, עם גישה חדשה לאורבניות, המשלבת מגוון פאסיליטיז במרחב הביתי, לצד תפיסות של קיימות, נוחות ומרחב משותף ליד הבית.
