השכונה ההיסטורית ממציאה את עצמה מחדש כצורת קיום רלבנטית. מהם הקריטריונים המובילים בתכנון מוצלח של שכונה, מסתמן שתכנון עירוני במאה ה-21 מוביל גם את החוויה המלאה של קהילה אורבנית
החיים העירוניים מתחדשים עם תרבות המגורים בשכונה, שהפכה חלק מרכזי באיכות החיים. אם בעבר התרגלנו לגור במקום אחד, לעשות קניות באחר ולהתנייד באמצעות הרכב הפרטי לכל מקום, הרי שכיום מובילות גישות חדשות את התכנון העירוני, שנסמך במידה רבה גם על יצירת זהות שכונתית מובדלת, שנהנית משילוב חכם בין מגורים, מסחר ושירותים עירוניים, ומציעה גם סגנון חיים הוליסטי, שמושתת על חברה וקהילה.
איך בונים שכונה?
בשנים האחרונות תופסת השכונה מקום של כבוד בתכנון העירוני. מרחב המגורים של המאה ה-21 מציע מגוון שירותים, פעילויות קהילתיות ומתחמי מסחר במרחק הליכה מהבית. נדבך משמעותי נוסף הוא תחום עירוב השימושים שנכנס לבנייני מגורים, ומאפשר לתושבים ליהנות מקומת מסחר מגוונת, לצד שירותים נחוצים כמו מרפאה או חדר כושר מקומי.
המעבר מגישה גלובאלית לתפיסת חיים לוקאלית, קיבל מינוף משמעותי כתוצאה ממשבר הקורונה העולמי, שהוביל מגמות כמו עבודה היברידית, והוכיח שניתן לחיות, ללמוד ולעבוד בלי להוציא את הרכב מהחנייה. מובן שגם תפיסות של קיימות עירונית תומכות בגישה, כאשר רשויות מקומיות חזקות אף מעודדות תשתיות תחבורה ירוקות יותר, דוגמת שבילי אופניים, גשרים להולכי רגל ונגישות מלאה לתחבורה ציבורית יעילה.
מגורים, חברה, קהילה – אג'יליות היא שם המשחק
התכנון העירוני בישראל מושפע גם ממגמות עולמיות, שרואות את היתרון בגמישות תכנונית שנעה בהתאם לצרכים של הקהילה ומאפשרת יצירת מרחב עירוני מגוון וזמין לשינויים. הצעד הראשון בהקמת שכונה הוא אישור תכנית בניין עיר (תב"ע) – המסמך החוקי המגדיר את ייעודי הקרקע וזכויות הבנייה. לאחר האישור, מתחיל שלב הקמת התשתיות הציבוריות, הכוללות חשמל, מים, ביוב ומערך תחבורה יעיל. במקביל, מתבצע רישום המגרשים בטאבו ותכנית הפיתוח המפורטת יוצאת לדרך.
תכנון עירוני מוצלח מבוסס על סקירה והבנה של הצרכים היומיומיים של התושבים העתידיים, החל ממוסדות חינוך ועד שטחים ירוקים – שהפכו חלק מאיכות החיים, הודות למענה שהם מעניקים להצללה והפחתת הטמפרטורות במרחב האורבני. בבסיס התכנון תעמוד תמיד מעטפת של עירוב שימושים מושכל, לצד מוסדות ציבור ושירותים עירוניים. במקביל, יאפשרו המתכננים אדפטיביות של מרקם השכונה, עם אפשרות ליצירת הרחבה עתידית של שטחים, לצד הנחת תשתיות תחבורתיות שיתאימו לאוכלוסייה הצומחת.
השכונה מציעה מרקם חברתי חדש
העיר, שנחשבה בעבר כסמל לניכור, הוכיחה את עצמה לאחרונה דווקא כמרחב קהילתי תומך, שמבטא יחסי שכנות ברבדים שונים, החל ממפגשים חברתיים, דרך עזרה עם הילדים ועד תמיכה בדיירים בני הגיל המבוגר. כפועל יוצא, מתוכננים מתחמי המגורים מתוך הבנה של הצורך בחיבור ושייכות. דוגמה מצוינת לכך היא מועדוני הדיירים שהפכו חלק בלתי נפרד ממיזמי ההתחדשות העירונית.
דוגמאות לפרויקטים מסוג זה ניתן למצוא במתחמי ההתחדשות של חברת רבוע כחול נדל"ן, המקדמים את האורבניות החדשה עם מרחבים קומתיים משותפים, חלקם מוקדשים לעבודה היברידית ואחרים מיועדים למטרות בריאות, כושר ובילוי, כמו אולם יוגה, חדר מדיטציה או גינות משותפות בתוך המרחב, שמייצרות מרחבי קהילה באופן אורגני.
הזהות השכונתית נתמכת גם בתכנון שטחי המסחר והתאמתם לאוכלוסיית היעד. חנויות ביגוד, סופרמרקט שכונתי, לצד מאפייה וחנות בוטיק – כל אלו יותאמו לתושבי השכונה העתידית, עם תמהיל עסקים שנותן מענה יעיל ומדויק.
הגישה החדשה לחיים האורבניים מציעה איזון בין הפרטי לקהילתי, עם הצעת ערך חדשה לאיכות חיים – הכוללת את כל השירותים במקום אחד, לצד מארג חברתי כולל. פיתוח עירוני מתקדם מוביל את יצירת מרחב החיים של הדור הבא, המשלב את כל הצרכים של סגנון חיים עדכני.
