סוד הגיוון: מרכז הקניות השכונתי משנה את פניו עם התאמה מלאה למאפייני הלקוח

המרכז השכונתי מוביל מגמות חדשות עם אדפטציה חכמה לקהל היעד, תמהיל חנויות מותאם אישית, וראייה הוליסטית של המרחב הקהילתי – כי מסתמן שהציבור הישראלי אוהב לקנות קרוב לבית

המרכז השכונתי נולד מחדש כמרחב קהילתי רב תכליתי, המציע תמהיל שירותים חכם, ומגוון חנויות שמותאמות בדיוק לצרכים של האוכלוסייה. איך הצליח המתחם המנומנם של השכונה למתג את עצמו מחדש כחלופה מועדפת לקניות, ואיך המרחב הציבורי יכול לתרום להצלחת המרכז?

החנות מתחת לבית – מייקאובר למרכז השכונתי

אנחנו חיים בעשור שבו הבלתי צפוי הוא המובן מאליו. אחרי משבר הקורונה העולמי, שינויים גאופוליטיים נרחבים והמלחמה שמלווה אותנו בשנה האחרונה, נדמה שגם הרגלי הצריכה של הישראלים השתנו. אחת המגמות הרווחות של התקופה היא שובו של המרכז השכונתי לקדמת הבמה. ממתחם מיושן ונטוש, הפך המרכז ללב הפועם של השכונה, המציע מעבר לקניות גם חוויה קהילתית של בילוי ופנאי.

אדפטציה חכמה: מתאימים את המרכז לקהילה

חלק חיוני בתכנון מרכז שכונתי, כולל מחקר דמוגרפי על קהילת היעד: "למרות שתמהיל הבסיס של מתחם הקניות יבוסס על עוגן של חנות מזון, ולצידו שירותים חיוניים וחנויות נישה נלוות, חשוב להתאים את ההיצע לקהילה – כלומר המוצרים והשירותים צריכים לתת מענה מפולח, או לעבור אדפטציה לקהל היעד", אומרים בחברת רבוע כחול נדל"ן, אחת החברות המובילות בישראל בתחום הנדל"ן המסחרי. החברה, הוותיקה ומבעלי קניון TLV, מובילה גם בייזום ופיתוח מתחמי מסחר ומגורים, כחלק מתפיסת עירוב שימושים מתקדמת.

לדבריהם, אדפטציה היא המפתח למסחר חכם. עבור הציבור החרדי, למשל, המרכז השכונתי יכול להציע בית כנסת בסמוך, לצד חנויות מחיר (discount), שהן חלק בלתי נפרד מדפוסי הצריכה של הקהילה. בנוסף, זהו ציבור שמשקיע בנראות שלו, וחשוב לו להגיע בלבוש נאה לנקודות המפגש המרובות עם הקהילה, לכן הוא ייהנה גם ממבחר חנויות אופנה לנשים, גברים וילדים.

עבור המשפחה המודרנית, תמהיל החנויות צריך לתת מענה לצרכים מגוונים של היום יום,

החל ממזון, ועד מותגי לייף סטייל עכשוויים. ברוח התקופה, יוקצה גם מקום לחנויות המציעות גדג'טים ומשחקי מחשב, לצד אלו שיספקו מגוון רחב של מוצרי תינוקות וצעצועים או ציוד לבית הספר. בשכונות המתאפיינות בדיור לצעירים או סטודנטים, יהיה דגש על חנויות מזון מהיר או טייק אווי הביתה, מתוך הבנה שקהל היעד מבשל פחות בבית, ומעדיף פתרונות נגישים להסעדה. חשוב לציין שכמעט כל מותג יכול ליישם אדפטציה חכמה לקהל היעד, אך זהו מהלך הדורש זמן, חשיבה והשקעה.

יצירת מרחבים משותפים – מבית קפה ועד הגינה השכונתית

הבלטת השטחים הציבוריים במרחב המיקרו-אורבני תורמת ליצירת אפשרויות למפגשים חברתיים. לצד שירותים נדרשים, כמו מרפאה או בנק, המרחב הציבורי יתמקד בשילוב מרחבים פתוחים, כמו ספרייה שכונתית או מבנה קהילה, ובמקרים מסוימים יציע חללי עבודה משותפים, שיהפכו למוקד משיכה ויתרמו לאינטראקציה בין הדיירים. הגינה השכונתית גם היא צריכה להיות מותאמת לצרכי הקהילה, עם אלמנטים כמו מגרש משחקים לילדים, פינות ירוקות ומוצלות, גינת כלבים ייעודית או מרחב ישיבה המעודד קשרים קהילתיים.

בין קניה לקהילה

"המרכז השכונתי תורם לא רק למרקם החברתי, אלא גם מסייע לקדם תעסוקה מקומית, ומוביל נגישות תחבורתית והפחתה בשימוש ברכב הפרטי", מסבירים ברבוע כחול נדל"ן. לדבריהם, המתחם מהווה חלופה זמינה, מיידית ונוחה לכל מה שצריך לתפעול חיי היומיום.

השילוב המושלם בין נוחות לחוויה

נגישות המרכז המסחרי לקהילה תהווה גורם משמעותי בהצלחתו הכלכלית, זאת לצד היכולת שלו ליצור חוויית פנאי מגוונת, שתמשוך אליה את תושבי השכונה ותעודד אותם לראות במרחב מקום בילוי מועדף. "אנחנו רואים שהמרכז השכונתי הופך למרחב דינמי שמשקף את השינויים באורח החיים העירוני. הוא מייצג תפיסה של עירוניות מכילה, המאזנת בין צרכים קמעונאיים לחברתיים, בדגש על סגנון חיים, נגישות והתאמה לצרכים של הקהילה", מסכמים בחברה.